פסיכותרפיה גוף-נפש

פסיכותרפיה בגישת גוף-נפש (Bodymind Psychotherpy) מבוססת על התפיסה שקיימים קשרים הדדיים בין הצד הפיזי לצד הרגשי.
פרויד, אבי הפסיכולוגיה, כבר קישר בין תופעות של שיתוק, למשל, לבין מצב של אבל וגעגועים.
אך ברבות השנים התמקד הטיפול הנפשי בשיחות בלבד, ללא בחינה מעמיקה של מצבו הפיזי של המטופל. היום ידוע שמעבר לכך שהגוף מבטא את המצב הנפשי, הרגשות הן ביטוי של תהליכים פיזיים. במילים אחרות, הגוף והנפש כרוכים זה בזה, ומציגים מופעים שונים של אותם תהליכים.
 האהבה, למשל, היא פעילות מוחית. כשאנו חשים אהבה, מופרשים הורמונים אשר מביאים לתחושת אנרגיה שמחה ובריאות גופנית. לעומת זאת, כשאנחנו בסטרס, מוחנו מפריש הורמונים אשר גורמים לעירנות מתוחה אשר מסתיימת בתשישות ועשויה אף לגרום לכאבים במקומות שונים בגוף.

הללו כונו בעבר "כאבים פסיכוסומאטיים" והאדם נדרש להתעלם מהם, או לקחת תרופה משככת כאבים ולהמשיך לתפקד.
כיום מחקרים מדעיים מגלים שהגוף מדווח באופן אמין ביותר על התנודות הרגשיות שלנו, ואילו בעיות בריאותיות שונות משפיעות על מצב הרוח. הפסיכותרפיה בגישת גוף-נפש מנסה לרפא את הנפש בעזרת הגוף, ואף לרפא את הגוף בעזרת הנפש.
הגישה ההוליסטית הזאת למצבו של האדם מאפשרת לפסיכותרפיסטית לגלות באופן מהיר וברור יותר מה מעיק על המטופל ואיזה טיפול להעניק לו, כדי שיצליח לשפר את בריאותו הנפשית והפיזית ואת איכות חייו.

לדוגמא:

רננה הגיעה לטיפול כי התקשתה להירדם בלילה וחשה עומס בעבודה. כבר בשיחה הראשונה היא הניעה את ראשה באופן שהבהיר שצווארה כואב. שמתי לב, שהצוואר והכתפיים כאבו בעיקר כשדיברה על אמה המזדקנת ועל הצורך לטפל בה ולדאוג לה.

במהלך הטיפול התמקדנו בכך וגילינו שהגוף של רננה "הסגיר" בעצם את העובדה שהקושי בחייה נגרם בעיקר על ידי היחסים עם האם ולא רק בגלל עומס המטלות בעבודה. בהמשך התהליך הסתבר שהאם תמיד דרשה תשומת לב רבה, אך כעת, לאחר שבריאותה הורעה, הדרישות התרבו ואילו היחס שלה כלפי בתה לא השתפר. היא נתנה לרננה תחושה שלעולם לא תסתפק במאמצים שלה, ושהיא תמיד תצטרך ביקור אצל רופא נוסף, או תרופה מיוחדת, או פינוק כלשהו.

לאט-לאט הצלחנו להגיע למצב שבו רננה שינתה את יחסיה עם האם וגם נעזרה בדמויות נוספות לחלוק עימן את משימות הטיפול בה. היא הפחיתה את המתח הרב שסבלה ממנו ויכלה לשוב ולהתרכז בחייה הפרטיים.